ההבדל בין גורמים, נסיבות וסיבות בהיסטוריה
במבחן בהיסטוריה יש שאלות על גורמים, נסיבות וסיבות. אתם צריכים להבין את ההבדל בין המילים הללו (וזה לא כל כך מסובך כמו שזה נשמע). סיבות
במבחן בהיסטוריה יש שאלות על גורמים, נסיבות וסיבות. אתם צריכים להבין את ההבדל בין המילים הללו (וזה לא כל כך מסובך כמו שזה נשמע). סיבות
הבחינה בהיסטוריה נחשבת למאוד מלחיצה, גם בגלל כמות החומר וגם כי צריך לכתוב הרבה מאוד במבחן. לכן, הרבה פעמים תלמידים לא יודעים איך לגשת למבחן
במבחן בהיסטוריה יש שאלות על תוצאות והשפעות. אתם צריכים להבין את ההבדל בין המילים הללו (וזה לא כל כך מסובך כמו שזה נשמע). 1. תוצאות:
יש הרבה מאוד מיתוסים לגבי הבגרות בהיסטוריה ולגבי איך כותבים תשובה. אני רוצה לנפץ לכם חמישה מהם: כדי לכתוב תשובה טובה ולהצליח, צריך לחפור
הצג או תאר – צריך להציג או לתאר את התופעה, הפעולה, התהליך, האירוע הנדרשים בשאלה, בלי להסביר את הסיבות, את התוצאות או את ההשפעות שלהם.
בבגרות בהיסטוריה חייבים לפתור לפחות שתי שאלות של קטעי מקור. ישנם שני סוגי מקורות: קטע קריאה ומקור חזותי. אני רוצה לדבר רק על קטע קריאה:
בבגרות בהיסטוריה אתם חייבים לפתור לפחות שתי שאלות של קטעי מקור. ישנם שני סוגי מקורות: קטע קריאה ומקור חזותי. אני רוצה לתת לכם 5 נקודות
במקצוע כמו היסטוריה יש המון חומר ללמוד. הרבה תלמידים שואלים אותי האם אפשר להמר על נושאים ולא ללמוד אותם. התשובה שלי היא, באופן קצת מפתיע,
כל הזכויות שמורות לרחל בן דוד ©️